החלטה בתיק ת"א 24170-03-10

בפניי בקשה לביטול פסק דין בתביעת נזקי גוף עקב נשיכת כלב, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 14/6/10. פסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה, שבוצע בהדבקה במען: לילינבלום 12, תל אביב. נזקי התובע נתמכו במסמכים ותצהיר מטעמו, וניתן פסק דין על דרך ההערכה.

הבקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד הוגשו ביום 4/10/11.

המבקש טען כי לא התגורר במען ההדבקה, אלא שם מתגוררת פרודתו, עימה אינו בקשר, ותמך את הטענה באישורים של פרודתו ושל דודתו, בביתה התגורר לסירוגין ברח' בצלאל בחיפה, ושם אירע האירוע נשוא התביעה.

לעניין מועד הגשת הבקשה טען המבקש כי נודע לו על ההליך מעיקול חשבון הבנק שלו בחודש אפריל 2011, הוא ניסה באמצעות פרודתו להציע לתובע סכום פיצוי כלשהו לסיום המחלוקת, אך לא הושג הסדר, ואז פנה לקבלת סיוע משפטי, שארך זמן רב.

לגוף התביעה אין המבקש מכחיש את אירוע הנשיכה, אך טוען כי הכלב היה קשור ברצועה כדין, אינו כלב מסוכן, כי המשיב התגרה בכלב, מה ששולל את התביעה, וכי למשיב לא נגרמו הנזקים הנתבעים.

המשיב בתגובתו חזר על נימוקי התביעה, והוסיף עובדה חדשה לעניין אופנוע שעבר במקום, וגרם לו להיבהל ולצעוק. לעניין המסירה הציג המשיב אישור ממשרד הפנים על רישום מענו של המבקש ברח' לילינבלום 12, תל אביב, טען כי המסירה שם בוצעה לאחר שהשכנים ברח' בצלאל 9, חיפה אמרו לו כי המבקש עזב, ולאחר שהמבקש מסר את המען בתל אביב. לעניין הטענה כי המבקש אינו מתגורר עם פרודתו טען המשיב כי אין הטענות עולות בקנה אחד עם העובדה (שהמבקש מאשר) כי פרודתו היא שהציעה לשלם למשיב סכומים מכספה, ואף הציגה מסמכים אישיים שלו, והעלה את הסברה כי המבקש, יחד עם פרודתו, בעלים של דירה בתל אביב, מערימים על הלשכה לסיוע משפטי. עוד טען המשיב נגד טענותיו הסתמיות של המבקש בעניין מצבו הרפואי.

המבקש, בתגובה לתגובה, חזר על טענותיו, והוסיף כי לפי מה שנמסר לו מרעיית התובע, הוא חזר לעבוד זמן קצר לארוע, כי האישור הרפואי מעיד על שריטות שטחיות, ולעניין מענו, טען כי אכן התגורר ברח' בצלאל חיפה לסירוגין, חזר על כך שלא היה בקשר עם פרודתו, ואישר כי עם הוודע לו על העיקולים, שיתף פעולה עם פרודתו במטרה להסירם במיוחד מהדירה המשותפת.

במקביל להגשת הבקשה למתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין הוגשה בקשה להמרת העיקולים בהפקדה, ואכן, נראה לי כי זהו הפתרון הראוי.

אין חולק כי המבקש הגיש את הבקשה באיחור, גם בהתחשב במועד בו נודע לו לטענתו על ההליך. הטעמים: נסיון לפשרה והתארכות ההליכים למינוי עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי, מצטרפים לנימוקים לגוף הבקשה, ומצדיקים הארכת המועד להגשת הבקשה עד למועד הגשתה.

לעניין ביטול מחובת הצדק, אני סבורה כי טענת המבקש בעניין המען נחלשה, הן בעובדה שמענו היה מעודכן במשרד הפנים ברח' לילינבלום בתל אביב, והן בסתירה בין טענותיו לנתק מוחלט בינו לבין פרודתו לבין מעורבותה האישית בעניין תיק זה, אך לא ניתן לסתור את הטענה כי כתב התביעה לא נמסר, מאחר והמסירה בוצעה בהדבקה. "לגבי מסמך שנמסר על ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני ביתו, בן-חורין בית המשפט להורות כי הדבקתו לא תחשב כמסירה..." ( י. זוסמן, " סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, עמ' 232). חבל שמר ביטון, מבצע המסירה, לא ציין את מספר הטלפון, בו דיבר עם הנתבע, כאמור בתצהירו. אישור מסירה של האזהרה, שנזכר בסעיף 34 לתגובה לא צורף, וממילא הוא מאמת את העובדה שהמבקש לא גר בפועל בתל אביב.

על כן אני קובעת שהוטל ספק במסירת כתב התביעה, מה שמהווה טעם למחדל, ויש לבחון את סיכויי ההגנה, בביטול בשיקול דעת בית המשפט.

בעניין ההגנה, הודה המבקש באירוע הנשיכה, אך מסר את גרסתו לאירוע. מתן פסק דין בתביעה נזיקית, טרם שמיעת עדויות הצדדים, הינו בדרך כלל ברכה לבטלה, שכן "בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות, ככל הניתן, ולפצות הוצאות ובערובה על אי נוחות שנגרמה. כך מן הסתם גם בענייננו. השאיפה הבסיסית היא כי "יישמע הצד האחר" (ראו גם ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחי, מבוא ועקרונות יסוד, ס' 77 בעמ' 66)" ( רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה, תקדין-עליון 2005(1), 2253).

גובה הנזק הינו לעולם שנוי במחלוקת, ולטענות ההגנה של המבקש יש תימוכין במסמכים הרפואיים ובפיקת בתי המשפט, אליה הפנה בא כחו. ממילא ישנן עובדות רבות במחלוקת, ויש לשמוע את ראיות הצדדים לעניין האחריות והנזק.

לאיזון בין זכויות הצדדים, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל, בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט את הסך 10,000 ש"ח, תוך 30 יום. הסכום יישאר בקופת בית המשפט עד למתן פסק הדין. הנתבע גם יגיש כתב הגנה תוך אותו מועד.

עם הפקדת הסכום יבטל פסק הדין, ויבוטלו העיקולים.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי, מאחר ואמנם פסק הדין בוטל, אך לא נקבעו ממצאים עובדתיים ברוב הטענות.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: